מערב אלבניה הוא המקום בו הטבע, השמש והים מתמזגים זה בזה ויוצרים חופים מבודדים, הרים עם צמחייה ים תיכונית וכפרים שכמו יצרו מציור. מערב אלבניה הוא מקום אידאלי למי שמחפש חופשה עם ערך מוסף: אקלים נוח מצד אחד ושפע של אתרים היסטוריים, תרבותיים ואקולוגיים שמתאימים למי שמחפש חופשה אקטיבית יותר.

שפלת החוף של מערב אלבניה (עד 50 ק”מ מזרחה) נחשבת לחלק הפורה ביותר במדינה. כמוסיפים לכך את הים שמהווה מקור פרנסה חשוב אפשר להבין שני דברים – למה רוב תושבי אלבניה מתגוררים באזור ולמה הוא נחשב לבעל צפיפות האוכלוסין הגבוהה ביותר. במילים אחרות – ברוכים הבאים לגוש דן, אבל זה הקסום יותר, של אלבניה.

ההיסטוריה של מערב אלבניה

העדות הראשונה להתיישבות במערב אלבניה היא מהמאות ה-4-7 לפנה”ס, אז האזור היה מיושב ע”י התראקים. האימפריה הרומית חילקה את אלבניה למזרח ומערב במאה הרביעית לספירה, אך לאחר מכן אלבניה ככלל (מזרח ומערב כאחד) סבלה מנחת זרועם של כובשים זרים עד שקיבלה את עצמאותה לראשונה ב-1912.

אמנם רבות מהפלישות הזרות לאלבניה הגיעו דרך היבשה בעיקר מכיוון דרום, אבל רצועת החוף שיחקה תפקיד חשוב מבחינת ההיסטוריה האלבנית בעיקר מבחינה צבאית. הודות לקרבה של אלבניה לחוף האיטלקי (72 מהיבשה וכ-5 ק”מ מהאי האיטלקי קורפו) – רוב הפלישות האיטלקיות במדינה נעשו דרך הים.

מצר אוטרנטו וחשיבותו

אלבניה יושבת לחוף מצר אוטרנטו – המצר שלא רק מפריד בין הים האדריאטי מצפון לים היווני מדרום, אלא גם מהווה את המקום הצר והנוח ביותר לחצייה בין הצד המערבי והמזרחי שלהם (שעתיים הפלגה אם אין זרמים חזקים). הלגיונות הרומים וצבאות הרפובליקה של ונציה הגיעו לאלבניה דרכו והעותמאניים עברו דרכו לכיבוש איטליה (אחרי שכבשו את אלבניה).

מיצר זה שימש לאורך השנים נקודה אסטרטגית חשובה, למשל בשנים 1915-8 (מלחמת העולם הראשונה) הוא נחסם ע”י מדינות ההסכמה במטרה להטיל סגר ימי על האימפריה האוסטרו-הונגרית. גם במלחמת העולם השנייה הוא היווה זירה של לוחמה ימית מתוך הגיון אחד – מי ששולט במצר נהנה מגישה חופשית לים האדריאטי שמהווה נקודת גישה חשובה לאירופה כולה.

מהבחינה הזו דבר לא השתנה גם אם האיומים אחרים. בתקופת הרפובליקה של ונציה השליטה על המצר נעשתה באמצעות בסיסי צבא שהוקמו באלבניה (בעיקר בולורה ובבוטרינט). כיום השליטה נעשית באמצעות מכ”מ שהוקם באי האלבני Sazani (שנמצא 18 ק”מ מולורה) במטרה אחת – לבלום את תנועת הפליטים האלבנים שמנסים להגיע לאיטליה ולארצות האיחוד האירופי.

ויה אגנטיה

אחד האלמנטים שמוכיחים יותר מכל את חשיבותו של אזור מערב אלבניה הוא ויה אגנטיה (Via Egnatia)– הדרך הרומית שהובילה מדורס שבאלבניה לאיסטנבול בתורכיה (שנקראה אז ביזנטיון) ושנמצאת בשימוש מאז המאה ה-2 לפנה”ס, למרות שיש כאלו שמאמינים שהיא מבוססת על דרך קדומה עוד יותר.

דרך זו משתרעת על 1120 ק”מ ושימשה נתיב התחבורה העיקרי של האימפריה הרומית למזרח, כלומר למושבות הרומיות בבלקן ובמזרח התיכון. דרך זו היא המשך לויה אפיה – הדרך מרומא לברינדזי, אבל כדי לקשר בין שתי הדרכים בהצלחה נדרשה כאמור שליטה במצר אוטרנטו.

לא רק הרומים השתמשו בדרך זו והיא שימשה ציר תחבורתי חשוב גם בהמשך, למשל בתקופת האימפריה הביזנטית ובימי הביניים שאז עברו בה חלק ממסעי הצלב. גם כיום עושים שימוש בנתיב זה וב-2014 נחנכה דרך מטיילים מדורס שבאלבניה לסלוניקי שביוון – דרך שעוברת בשרידיה של ויה אגנטיה ומיועדת להליכה ולרכיבה על אופניים.

via egnatia

גאוגרפיה

רצועת החוף של אלבניה משתרעת על 450 ק”מ ומתחלקת לשני אזורים עיקריים:

• רצועת החוף בצפון המדינה לאורך הים האדריאטי. רצועת חוף חולית, רדודה, עשירה בלגונות מוגנות מרוח ובמערכות אקולוגיות טבעיות – מה שהופך אותה אידאלית לחופשות משפחתיות ולאנשים המחפשים תיירות אקולוגית עם ערך מוסף כמו צפייה בציפורים
• רצועת החוף בדרום המדינה לאורך הים היווני. רצועת חוף זו נקראת הריביירה האלבנית והיא התברכה ב-300 ימי שמש בשנה, בחופים מרהיבים ביופיים עם מים צלולים כבדולח ובטמפרטורות נוחות (ממוצע של 10 מעלות צלזיוס בינואר ו-25 מעלות צלזיוס ביולי) – מה שהופך אותה מושלם למי שמחפש חופשה ספורטיבית פעילה.

למרות שאף אחד משני אזורים אלו לא נמצא לחוף הים התיכון, אלא לחוף הים האדריאטי והיווני – הם נהנים מאקלים ים-תיכוני (חורף רטוב וקיץ יבש) הטמפרטורות בהם נחשבות לגבוהות במדינה, כך שהם מהווים את יעדי הנופש העיקריים באלבניה כולה.

ערים מרכזיות במערב אלבניה

דורס (Durres)

עיר הנמל דורס שוכנת לחוף הים האדריאטי במרחק של 38 קילומטר ממערב לבירה טירנה. דורס היא לא רק העיר השנייה בגודלה באלבניה אלא גם אחת העתיקות במדינה. הישוב במקום נוסד במאה ה-7 לפני הספירה על ידי היוונים ונקרא אפידמנוס (Epidamnus).

הרומים שהגיעו אחריהם שינו את שם העיר לדירצ’יום (Dyrrachium) והשאירו בה את חותמם. אמנם רבים מהמבנים שנבנו אז נהרסו ברעידות אדמה במשך השנים, אבל עד היום האמפיתאטרון הרומי במקום נחשב לאחד מהגדולים באזור הבלקן כולו – 15,000 מקומות ישיבה.

דורס עברה ידיים רבות אבל דבר אחד נשאר קבוע – מדובר בעיר נמל משמעותית הודות למיקומה מול החוף האיטלקי. למשל במאה ה-2 לספירה היא היוותה את נקודת המוצא היבשתית ל- ויה אגנטיה (Via Egnatia) – הדרך הרומית שקישרה את רומא לאיסטנבול בפרט ולמזרח בכלל.

המשמעות היא שהעיר רק הלכה וגדלה עם השנים. למשל במאה ה-6 נבנתה בה מצודה, במאות ה-13 וה-14 נבנו בה מגדלים ואפילו מלך אלבניה זוגו בנה בה ווילה. אמנם לא המעון הרשמי, אבל בהחלט מקום שמשקיף לנוף מרהיב שראוי לאירוח אח”מים מחו”ל.

אבל דורס היא לא רק עתיקות. אמנם המוזיאון המקומי לארכאולוגיה שנמצא על קו המים מציג לראווה את העתיקות שהתגלו כאן, המרחצאות הרומים נמצאים במרכז העיר ורבים באים לראות את הפסיפס Belle of Durres, אבל האטרקציה הגדולה היא החופים ובעיקר העובדה שעומק הים מול דורס גדל בהדרגה – מה שהופך אותה ליעד תיירות אידאלי למשפחות.

רצועת החוף של דורס

ולורה (Vlora)

ולורה שנמצאת בדרום-מערב אלבניה נחשבת לבירה הבלתי מעורערת של הריביירה האלבנית. כיום מתגוררים בעיר כ-61 אלף תושבים, אבל ההיסטוריה שלה ארוכה מאוד ומתחילה במאה ה-6 לפנה”ס במושבה יוונית בשם Aulon. למעשה מדובר באחת הערים היחידות באלבניה (ובעולם) שמיושבת ברציפות במשך 26 מאות שנים.

בולורה נמצא הנמל השני בגודלו באלבניה כולה – מה שהופך אותה לבעלת חשיבות תרבותית וכלכלית כאחד. ולורה מהווה בסיס יציאה לטיולים בכפרי הריביירה ובחופיה הנהדרים, אבל מבחינת האלבנים היא הרבה יותר מעיר תיירות ויש לה משמעות היסטורית כבירה. כאן הוכרזה עצמאותה של אלבניה ב-28 לנובמבר 1912 (עצמאות שהחזיקה מעמד כ-3 שנים) והיא שימשה כבירה הראשונה של המדינה. מוזיאון העצמאות (Museum of Independence) עוסק ביום ההיסטורי ההוא וברקע להכרזה הגורלית ומומלץ לבקר באתרים הרלוונטיים: מרפסת ההכרזה והכיכר הסמוכה עם האנדרטה שמציינת את האירוע.

פייר (Fier)

עיר שמונה כ-90,000 איש שמהווה בעיקר בסיס יציאה לביקור באתר העתיקות הסמוך אפולוניה. מאמינים ששם העיר הוא שיבוש של המילה האיטלקית Fiera שמשמעה מסחר מסיבה אחת – במאות ה-14 וה-15 העיר שימשה כעיר השוק למוצרים חקלאיים של תושבי ונציה.

סרנדה (Saranda)

סרנדה שמונה 30,000 איש נמצאת לחוף הים האדריאטי ונחשבת ל”אילת של אלבניה” – עיר הנופש הדרומית ביותר והחשובה ביותר במדינה. חלק מהמבקרים בה מגיעים אליה בטיול יום מהאי קורפו הסמוך (2 מייל ימיים) באמצעות מעבורת. מלבד חופי רחצה יש בסביבת העיר שתי אטרקציות נוספות.

טירת ליקורסי (Likursi Castle)

הנמצאת על גבעה כשני קילומטרים מחוץ לעיר שממנה ניתן להשקיף על האזור : העיר סרנדה והאי קורפו. חומות העיר נבנו ע”י סולימן הראשון, הסולטן התורכי שבנה (בין השאר) את חומות העיר העתיקה בירושלים ואת רחבת התפילה של הכותל המערבי.

מעיין “העין הכחולה” (Syri I Kalter)

המעין נמצא כ-18 קילומטר מצפון-מזרח לעיר בתוך שמורת טבע בין עצי אלון, אורן, דובדבן ואגוז.

סרנדה

אתרי חובה במערב אלבניה

אפולוניה (Apollonia)

יישוב יווני שנוסד בשנת 588 לפני הספירה על גבעה בסמוך לים (כ-10 ק”מ מפייר) לכבוד האל אפולו, ובשיאו התגוררו בו כחמישים אלף תושבים. האתר שרד להפליא את תלאות ההיסטוריה האלבנית, ונמצא בו מוזיאון המציג חפצי אמנות שנמצאו בחפירות במקום.

בוטרינט (Butrint)

אתר עתיקות יווני ורומי הנמצא כ-18 קילומטר דרומית לסרנדה במקום החיבור של הלגונה לים, כאשר חציו בנוי על גבעה וחציו על אזור ביצתי. המקום היה הראשון באלבניה שהוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק”ו ב-1992.

בוטרינט

מצודת פורטו פלרמו (Porto Palermo)

המצודה נמצאת באחד המפרצים ליד העיירה הימרה (Himara), אבל להבדיל מהמפרצים האחרים מדובר במפרץ כמעט סגור מכל עבריו שבקצהו מערה. המצודה שימשה מקום מושבם של שודדי ים שפעלו בהשראת עלי פאשה – השליט העצמאי של אזור דרום אלבניה.

בתקופת המלחמה הקרה והשלטון הקומוניסטי באלבניה המפרץ שימש כמקום מחבואן של צוללות רוסיות וסיניות, אבל כיום הפעילות העיקרית במקום היא הפלגה מהמצודה אל החוף הנגדי. שימו לב – המקום אמנם לא מוכר לרבים, אבל הוא מוגדר כאזור מוגן ע”י השלטונות האלבניים שנחשבים למחמירים בכל הנוגע להפרת החוק.

אטרקציות ופעילויות במערב אלבניה

הלגונה של נארטה (Lagoon of Narta)

לגונה של הים האדריאטי במרכז רצועת החוף של אלבניה כ-15 ק”מ מצפון לעיר ולורה. הלגונה שמשתרעת על כ-40 קמ”ר נוצרה ע”י הצטברות סחף מנהר Vjosa – הנהר שמנקז את הרי Pindus שנמצאים בגבול אלבניה-יוון. הלגונה הוכרה כאזור מוגן בעל חשיבות בינלאומית הודות לציפורים ולצמחים שנמצאים בה. למשל, בחורף נמנו בה כ-35,000 ציפורים.

האי Zvërnec בלגונה של נארטה

חוף Dhraleos

חוף זה משתרע לאורך 1.5 ק”מ ונחשב לאחד החופים האקזוטיים והשלווים באלבניה, בעיקר הודות למימיו הכחולים והצלולים שמזכירים יותר את הקריביים. חוף זה נחשב אתר חובה לכל חובבי ספורט המים ולאתר נחיתה של צניחות חופשיות.

חופי דרמי (Dhërmi)

חופי דרמי (Jaliksari, Shkambo ו- Gjipea) נחשבים לחופים האהובים והחשובים מבחינת תיירות לאורך הריביירה האלבנית. מכיוון שחופים אלו מבודדים והמים בהם צלולים הם מהווים יעד מושלם לחובבי ספורט מים וצלילה. חובבי הרפתקאות לא ירשו לעצמם להפסיד את מערת הפירטים, מערה ליד חוף דרמי שניתן להגיע אליה רק באמצעות סירה או מעבורת.

חוף דרמי

רודון קייפ – Rodon Cape

חוף מרהיב באורך 7.5 ק”מ לאורך הים האדריאטי שנמצא כ-50 ק”מ צפונית לדורס. החוף הסלעי נחשב ליצירת מופת של הטבע ומשמש יעד פופולרי לצלילה. מכיוון שבמקום נבנתה ב-1463 טירה ע”י סקנדרבגהוא נקרא גם “סקנדרבג קייפ”.

מסלולים בטבע

הפארק הלאומי לוגרה (Llogara National Park)

הפארק נמצא כ-40 ק”מ מדרום-מזרח לולורה ומשתרע על כ-1000 דונם. הפארק הוקם בשנת 1966 כדי להגן על מספר מערכות אקולוגיות בעלות חשיבות לאומית, למשל יער האורנים המקומי, אוכלוסיית הציפורים הייחודית ובעלי חיים מוגנים.

ממרומי הפארק נשקף נוף מרהיב של כל רצועת החוף ויש בו שפע של מסלולי הליכה. בדרום הפארק יש אתר למצנחי רחיפה שבו נערכה אליפות העולם FAI World Paragliding Accuracy Championship. התיירות במקום אמנם רק החלה להתפתח, אבל ניתן למצוא בפארק אפשרויות לינה שונות מאתרי קמפינגועד בתי מלון.

הפארק הלאומי לוגרה

קניון Gjipea

קניון זה נמצא מעבר לחוף באותו שם בחלק הדרומי של מערב אלבניה (בין דרמי ל-Vuno) לצד הים היווני. אורך הקניון הוא 800 מטר, רוחבו 10-20 מטר וגובהו מגיע ל- 70 מטר. לאורך הקניון יש תצורות סלע רבות כולל מספר מערות. למרות שהקניון הוא מקום תיירותי פופולרי הוא נחשב אזור מוגן, בעיקר כדי להגן על אוכלוסיית הצמחים הנדירה והאנדמית שלו.

חגיגות ופסטיבלים בחופי אלבניה

Mjalt’Fest – יריד הדבש

יריד הדבש השנתי נערך ב-7-8.7 בדרמי. היריד כולל גם פעילויות תרבות, אירועי ספורט, הופעות מוזיקליות וכמובן – הרבה דבש מקומי איכותי. לקבלת פרטים נוספים יש ליצור קשר באמצעות המייל [email protected]

הדגמת רדיית דבש מסורתית בפסטיבל Mjalt’Fest

פסטיבל קאלה (Kala Festival)

פסטיבל המוזיקה קאלה נערך בדרמי בתאריכים 12-19.6 וכולל מוזיקה ואוכל מצוין בחוף שנחשב לגן-עדן. קבלת מידע ופרטים נוספים ניתן למצוא באתר האינטרנט  של הפסטיבל.

פסטיבל הקיץ של בוטרינט

הפסטיבל נערך כל שנה בחודש יולי החל משנת 2000 ומארח הופעות תאטרון, בעיקר מהבלקן– מה שהופך אותו לאחד האירועים החשובים ביותר של אמנות במה עכשווית באזור זה. ב-2019 הפסטיבל ייערך בתאריכים 6-15.7.

ליצירת קשר

• טלפון – 355-42343338
• מייל – [email protected]
• אתר אינטרנט

מתכוננים לפסטיבל הקיץ בבוטרינט

פסטיבל הבריאות Explorations

פסטיבל שייערך בתאריכים 20-25.6 בחוף דרמי ומשלב מוזיקה, ספורט ובריאות. הפסטיבל יכלול הופעות מוזיקליות חיות, טיולים יומיים וצעדות וכן תכנית הוליסטית של שיקום והרפיה: עיסויים על חוף הים, תרגול יוגה בשקיעה, שיעורי מדיטציה ועוד. פרטים נוספים באתר האינטרנט.

תרבות

אחד המקומות שמייצגים יותר מכל את התרבות הייחודי של מערב אלבניה היא העיר Kavajë. במקום נשמר הפולקלור המקומי בצורה הטובה ביותר, לרבות מוזיקה ותלבושות מסורתיות.

מוזיקה

עד תחילת המאה ה-20 המוזיקה המסורתית נערכה לרוב באמצעות שירה של זמר יחיד בליווי קאוואל – החליל המקומי שהיה עשוי מעץ או ממתכת שמזכיר חמת חלילים: שני מוטות באורך 30-35 ס”מ שבכל אחד מהם שישה חורים בכל צד וחור עליון. עם הזמן השירה המסורתית כללה אנשים נוספים וכן ליווי מוזיקלי באמצעות תופי מרים שעליו היו אמונות הנשים.

תלבושות

בניגוד לאזורים אחרים באלבניה התלבושות המסורתיות המקומיות נחשבות לאיכותיות, עשירות ועדינות יותר. למשל, באזור זה הקישוטים והסמלים על הבגדים המסורתיים כוללים צורות גאומטריות וכן אלמנטים אנתרופולוגיים וזואולוגיים.

תלבושות גברים

התלבושות של גברי האזור עד הכרזת העצמאות האלבנית ב-1912 הייתה מבוססת על Fustanella – בגד מסורתי דמוי חצאית שנחשב לתלבושת הלאומית האלבנית למרות שהוא נפוץ בבלקן כולו. בשנים 1928-39 תלבושות זו אף שימשה את המשמר המלכותי האלבני.

לאחר מכן הבגדים המסורתיים החלו להיות רפויים יותר וכללו חולצות ארוכות ואפודים רקומים. המכנסיים היומיומיים נעשו מצמר בצבע כהה ומכנסיים לבנים נלבשו רק באירועים משמעותיים ובחגים, אבל תמיד כללו חגורה ארוכה מצמר או מעור. הנעלת הגברים מבחינה מסורתית כללה גרביים מצמר  סנדלים שנעשו מעור של פרה/נעלי מוקסין עם ציצית בחזית.

תלבושות נשים

התלבושות המסורתיות של הנשים (בעיקר כלות צעירות) כללו כיסוי ראש רקום שאליו נתפרו מטבעות זהב או כסף. נשים גם לבשו חולצות ארוכות עם אפוד שנרקם באמצעות חוטי משי או זהב. ההנעלה כללה גרביים לבנות ממשי או כותנה ונעליים מחויטות, סנדלים או נעלי בית.

החלק התחתון של התלבושת המסורתית כלל חצאית באורך מידי שעליה dimite – מין סינר רפוי שהיה לרוב בצבע לבן. עם זאת, כאשר האישה יצאה מפתח ביתה היא לרוב לבשה שמלת משי ארוכה בצבעים בהירים.

תלבושות אלבניות מסורתיות

סלנג מקומי אלבני

במערב אלבניה יש סלנג ייחודי, למשל הביטוי Llogje Kavaje מציין אדם רכלן שאומר דברים על אנשים בלי קשר למציאות. כמו כן באזור נפוצים פתגמים ואמרות שפר מיוחדים במינם. לפניכם מדגם קטן:

• Fol me ty, fol me murin – “לדבר אתך זה כמו לדבר אל הקיר”.
• U bo veja me mësu pulën – “ממתי הביצה מלמדת את התרנגולת?”. משפט זה משמש כתשובה לחוצפה כלשהי של אדם צעיר או פחות מנוסה.
• Rrena a nana e tana të këqijave – “שקר הוא האמא של כל הדברים הרעים”.
• Breshka po ferrën don – “הצב רוצה רק את השיח”, כלומר דברים יסתדרו בסופו של דבר בצורה טבעית.
• Mjer puna ime, që se bani dora ime – “תודה על הצעת העזרה, אבל אני יכול להסתדר לא פחות טוב לבד”

כמו כן, יש אזורים בעלי דיאלקט משלהם. למשל הדיבור של אנשי ולורה נחשב אטי יותר משאר האלבנים והדיאלקט שלהם קשה במיוחד. מצד שני, הם עושים שימוש במילים ” “vlla ו- “motra” (אח ואחות באלבנית בהתאמה) שלא במובנם המקורי אלא כדי להביע קרבה. משהו בסגנון “אחי” ו-“אחותי” הישראלי.

ארכיטקטורה אלבנית

האדריכלות של רצועת החוף האלבנית מושפעת ממיקומה הגאוגרפי. למשל, בחופים של דרום אלבניה (הריביירה האלבנית) האדריכלות המסורתית מושפעת מאלמנטים ביזנטיים, בעיקר הודות לעובדה אחת – רוב הכנסיות והמנזרים באזור נבנו בתקופה האימפריה הרומית שבה חולקה אלבניה כאמור למזרח ולמערב.

אוכל ושתייה

הודות לקרבה לחוף הים המאכלים הנפוצים באזור מערב אלבניה הם מאכלי ים טריים למיניהם (פירות ים, דגים, צדפות וכו’). ההכנה שלהם נעשית לרוב באמצעות טיגון בגריל, שיטת הכנה שנחשבת לפשוטה מכולם ושמבטיחה שגם המחיר ולא רק הטעם יהיה סביר לחלוטין.

ולורה נחשבת למקום שבו ניתן לאכול את מאכלי הים הטובים ביותר באלבניה. אבל לא רק – בעיר ניתן ליהנות ממאכלים מסורתיים למחוז החוף ההררי Laberia כמו Mish ne hell – כבש צלוי בתנור שנחשב טעים יותר בגלל קרבת הים ואיכות המרעה.

בולורה כמו בשאר מערב אלבניה ניתן למצוא גרסאות מקומיות למאכלים אלבניים ידועים. למשל:

• ה- Byrek (הבורקס האלבני) מוגש פה במילוי ירוק (תרד או כרישה), מילוי של בשר או חלב.
• היוגורט המקומי נקרא Kos ואינו כולל סוכר. אנשי המקום מוסיפים לו מלפפון ירוק ושום (כמו הצזיקי היווני) או מוסיפים אותו למשקה Dhalle

סוגים שונים של המשקה Dhalle

תחבורה אל יעדים נבחרים במערב אלבניה

אל דורס

באוטובוס

• מטירנה – קו אוטובוס מטירנה לדורס יוצא לדרך כל 30 דקות מתחנת האוטובוסים האזורית לצפון אלבניה (תחנת Terminali i Autobuzave te Veriut שנמצאת ליד כיכר Sheshi Karl Topia). משך הנסיעה הוא כשעה.
• מפריסטינה בקוסובו – במהלך הקיץ יש קו אוטובוסים מפריסטינה לדורס שפועל מספר פעמים ביום. התחנה הסופית של הקו היא הקצה הצפוני של רחוב Rruga Pavaresia בדורס. משך הנסיעה הוא כ-4-5.5 שעות, תלוי אם הקו עובר גם בעיר האלבנית Prizren – מה שמאריך את משך הנסיעה.
• מסקופיה במקדוניה – חברת האוטובוסים Durmo Tours מפעילה קווי אוטובוס יומיומיים לדורס מסקופיה בדרכם לטירנה הבירה. לקווים אלו יש תחנות ביניים בערים שונות במקדוניה ובעיר Elbasan האלבנית. משך הנסיעה הוא כ-5.5 שעות

אל ולורה

באוטובוס

• מטירנה – קווי אוטובוס פועלים באופן קבוע מטירנה, אבל הנסיעה נחשבת לאטית (כ-3 שעות)
• ממקדוניה – הדרך הטובה ביותר לנסוע ממקדוניה לולורה היא באמצעות אוטובוס שיוצא מ- Qafe Thane (בצד האלבני של אגם אוכריד). הנסיעה נמשכת כ-3.5 שעות
• הדרך המהירה ביותר להגיע מיוון לולורה היא באמצעות אוטובוס שיוצא מעיירת הגבול Kakavia. הנסיעה נמשכת כשעתיים וחצי
• אפשרות נוספת היא אוטובוס מ-Qafe Bote. הנסיעה אמנם נמשכת כ-3.5 שעות הודות למאות העקולים החדים בכביש, אבל הנוף שווה הכל.
• מאתונה – מאתונה פועל קו יומי של אוטובוס יום ואוטובוס לילה לולורה. הנסיעה יוצאת ממרכז העיר אתונה ונמשכת כ-7.5 שעות. ישנן מספר חברות אוטובוסים שפועלות בקו הזה, אבל המחיר של כולן קבוע.

במונית

מפייר ומסרנדה – הנסיעה במוניות שירות (furgons) נמשכת כ-40 דקות מפייר וכ-3 שעות מסרנדה. התחנה הסופית בשניהם היא כיכר העיר ולורה (ליד מסגד Muradie Mosque) או כמה רחובות מערבית ממנה.

בשייט

שתי מעבורות פועלות מדי לילה מברינדזי באיטליה לולורה. ההגעה לולורה נעשית בשעות הבוקר המוקדמות.

אל סרנדה

באוטובוס

• מטירנה – חברת RivieraBus מפעילה החל מ-2016 קו אוטובוס מטירנה לסרנדה. הקו עוצר בכל מערב אלבניה (דורס, ולורה, הימרה, דרמי וכו’) ותחנתנו האחרונה היא סרנדה. הנסיעה נמשכת כ-5 שעות.
• מהימרה – קו אוטובוס פועל מסרנדה להימרה ובחזרה. משך הנסיעה הוא כשעה וחצי.
• מיוון – הדרך המהירה ביותר להגיע מיוון לסרנדה היא באמצעות אוטובוס מעיירת הגבול האלבנית Kakavia. הנסיעה נמשכת כשעה.
• ממקדוניה – שני אוטובוסים ישירים פועלים כל יום מסקופיה בירת מקדוניה לסרנדה. כמו כן יש 2 קוי לילה שפועלים כל יומיים. משך הנסיעה הוא כ-7 שעות.

בשייט

מקורפו יוצאות כל יום כ-3 מעבורות לסרנדה (אחת מהן מיועדת גם לרכבים), אך מומלץ לבדוק את הנושא מראש כי התדירות נמוכה יותר בחורף. ההפלגה נמשכת כ-45 דקות. יש לשים לב לשני דברים:

• קורפו נמצאת שעה אחת קדימה מאלבניה, אז אל תשכחו לכוון שעונים וטלפונים ניידים.
• אין אפשרות לשלם על ההפלגה בכרטיס אשראי ומומלץ לשלם ביורו כי כרטיס ההפלגה בלק (המטבע האלבני) הוא לרוב יקר יותר.